היסטורה
עידן הגיבורים - הקמת העיר
במקור ההעיר נקרא קוראז אובאד, לאחר אירועי ההידרה והיער המאמינים של קוראז הקימו מסביב למקדשו התיישבות. עם השנים ההתישבות הפכה לעיר, התשובים ניזונו מציד חיות ביער המכוסכס וחקלאות. כבר מימי עידן הגיבורים נהג הסולטן לבקר בעיר ולצאת לצוד ביחד עם כהניו של קוראז, מנהיגי גילדת הציד. על מנת להגדיל את העיר התחילו התושבים להשתמש בכסכסים כבסיס לרוב הבנייה בעיר. העיר מרחוק נראת כמו עיר כהה/שחורה המנצנצת באור. בעיר התפתחה תרבות ברבקיו נודעת והמטבח המקומי מוכר בכל היבשת.
עידן השפע - הקמת גילדת המסחר והפיכת קוראז אובאד לבירת המחוז
במהלך עידן השפע הקים הסולטן במחוז מכרה אבני אבקת סיפורים גולמית, הסולטן אפילו הקים את המזקקות המלכותיות הראשונה בעיר. מהלך זה הוליד את גילדת המסחר שלימים הפכה לארגון המנהיג את העיר. קוראז היה בין האלים הבודדים שגם בזמן שהאמונה באלים דעכה הצליח לשמור במשך אלפי שנים פלג מאמינים הדוק בתוך גילדת הציד.
תנומת הסולטן - לידת האלים מחדש
לאחר לידת האלים מחדש הצליחו גילדת הציד לצבור הרבה מהכוח שאיבדו עם חלוף השנים. העובדה שקוראז עדיין היה בר זיהוי לאחר הלידת האלים מחדש אפשרה להם לטעון שעל אף שתושבי העיר נטשו את קוראז הוא סירב לנטוש את בני עירו! וכך הפכו לשחקן הפולטי היחיד שיכל להתחרות בגילדת המסחר. בין 35-40% מתושבי העיר השתנו במהלך תנומת הסולטן.
עידן המפלצות - קוראזארה
לאחר מות הסולטן גילדת המסחר ניסו להבטיח את עתידם ואת מקומה של העיר במציאות החדשה וחתמו על ההסכם בין בשר למסילות, דבר שהוביל להפגנות וזעם בקרב תושבי קוראז אובאד ואיפשר לגילדת הציד להפוך למנהיגי העיר. באותה תקופת זמן גם הציתו את המזקקה הראשונה. לאחר שמצאו את משמר הלבנים פירשה הנהגת גילדת הציד את המאורע כאזהרה ולכן בחרו להזמין את מאמינה של זארא להצטרף אליהם למועצת העיר. לאחר שנה כדָן מכהיניה של זארא במועצת העיר נעלם, עד היום איש אינו בטוח מה עלה בגורלו. מאורע זה גררם למתיחות רבה בין גילדת הציד גילדת המסחר וכהניה של זארא. עם הגעתם של יותר כהנים של זארא הוקמה גילדת הבנייה והאדריכלות ובקוראז אובאד התחילו להופיע בניינים בעלי מספר קומות, וחלק מהשטחים החקלאיים של העיר הוסבו לשכונות חדשות - הראשונה שבהן נקרא אזאראקיה.
עם הזמן התחילו להשתנות חיות היער אל חיות צומחות ועם הופעתן גם התפתח המטבח המקומי, גילדת המסחר שלא יכלו לעסוק יותר בזיקוק אבקת סיפורים פתחו רשת מסעדות ״אצל קוראז אובדי הגדול״ ובעזרת קשריהם הצליחו להקים סניפים במקומות רבים ביבשת.
לאחר סופה אלימה במיוחד חלק מעיצי היער מתפשטים אל איזור העיר ומשמידים חלקים מהחומה, המועצה מחליטה לעצב את העצים שנכנסנו לחומה ולהפוך אותם לחלק מהחומה עצמה. גילדת המסחר אחראית על פרויקט זה ומנצלת אותו כדי לנסות לעטר את החומות בפניהם של הבנים הבכורים של הגילדה, אך תוכנית זו נגמרת במה שידוע כיום כליל הסתרת הפנים בה מתים מאות ומושמד חצי שכונה על ידי עצים מהחומה.
באותה תקופה החנות של החרבות ונשקים של סאמיר משחיז החרבות ה-29 נשרפת, סאמיר שהרגיש שהמועצה עסוקה בלריב בינה לבין עצמה התחיל לדבר ולצאת נגד המועצה ולהאשים את גילדת המסחר בשריפת העסק המשפחתי שלו. מילותיו סחפו אנשים רבים, וגילדת הבנייה והאדריכלות נתנו לו גב ותמיכה גם הם. גילדת המסחר מפלילה ״עשב שוטה״ מותך עצמה כאשם לשריפת החנות של סאמיר.
לאחר בחירות למועצה סאמיר משחיז החרבות ה-29 זוכה ברוב קולות ומוביל שינוי שלטוני, הוא מפרק את המועצה ומחליף אותה בשני יועצים לראש העיר, אחד מגילדת הציד והשני מגילדת הבנייה והאדריכלות. שמה שלה עיר הופך לקוראזארה.
מקומות מפתח
כיכר המזקקה הראשונה
המזקקות המלכותיות הראשונה נפתחה בקוראזארה (בעבר קוראז אובאד) בכיכר הבית, הגילדה שניהלה את המזקקה הראשונה לימים הפכה לגילדת המסחר. בשנה הראשונה לאחר מות הסולטן שרפו את המזקקה, מאות אנשים מתו בשרפה שפרצה.
לאחר השרפה שינו את שם הכיכר לכיכר המוות, מי שגר בבתים החדשים שנבנו לאחר השריפה טוענים שהם שומעים צרחות, רבים מאמינים שמדובר בשרפה מהדהדת בקיום, ושאלו הם קורבנות השריפה.