אלו הם הכוהנים של אל הרעב, הדת שלהם נחשבת לטאבו גם היום אחרי מות הסולטן.
האל שלהם הרעב שונא את האמפריה של הסולטן והפאריס שכן הם כמעט והרגו אותו ואת שאר האלים. כתוצאה מכך לא הכהנים שלו נתפסים כסוכני כאוס. הרעב פוקד עליהם לצרוך ולהעלים מידע שהוא רואה לנכון, כיום שהסולטן והפאריס מתים אין איש אשר מצליח להבין לחלוטין את מטרות הרעב. אוכל סיפורים נהנהים מברכות וכוחות שמימים אשר לכל הפחות נותנים להם סיכוי להצליח להתמודד עם המציאות החדשה לאחר מות הסולטן.