סאמיר היה הבעלים האחרון של חנות הנשקים ״הסימיטארים של סאמיר״ בקוראזארה, חנות אשר הועברה מאב לבן במשך 29 דורת. החרבות של סאמיר לדורתיהם נחשבות לנשקים שאין שני להם. ניתן לזהות את נשקים אלו על פי החתימה האיקונית על הלהב: ״ס סא סאמ סאמי סאמיר משחיז החרבות״.
לאחר מות הסולטן שרפו את החנות וסאמיר שחש מתוסכל מהמצב שגילדת המסחר יצרה בעיר ומהשלטון התחיל להביע את דעותיו הנוגדות את השלטון ברבים, הוא סחף רבים והפך לקול המיצג את האדם הפשוט.
סאמיר בעזרת תמיכתם של גילדת הבנייה והאדריכלות הצליחה לעלות לשלטון ולפרק את מועצת העיר ולהחליפה בראש עיר ושני יועצים. הוא מונה לראש העיר וקבע כי המנהיגים של גילדת הבנייה והאדריכלות וגילדת הציד היו תמיד יועציו של ראש העיר, מכיוון שגילדת הציד מייצגת את ההיסטוריה העתיקה של קוראזארה וגילדת הבנייה והאדריכלות יעזרו לעיר לצעוד על העתיד.